עולם בין עולמות

"בית הכנסת הספרדי שם" הוא אמר לי בחום אחרי תפילה בבית הכנסת שבו כלל עדות ישראל.

לקח לי כמה שניות לעכל את פשר הדבר.

"אני חצי פולני" שלפתי את הקלף השמור לאירועים חריגים. 

הצבע שלי מבלבל. 

שנים של עבודה בשמש נתנו את אותותיהם ויש המשייכים אותי למקורות שונים על פני הגלובוס, מצפון אפריקה ועד לקווקז שם יש יהודים כהים.

כך או כך אני חצי פולני חצי עראקי. ואני נהנה משניהם.

הניסיון הבלתי נגמר לחלוקות והפרדות פוגש אותי בהרבה מקומות. 

בני אדם נוטים להגדיר כל הזמן, אתה נשוי? אתה שכיר? אתה קרניבור או צמחוני? וכן הלאה.

הם חייבים למסגר אותך לתוך תבניות מוגבלות ומוגדרות אצלם, שיכנס, שיהיה להם פשוט להכניס אותך למגירה הנכונה.

זה תמיד נראה לי מוזר ותמוה במיוחד כשזה מגיח מאנשים דתיים האמורים כבר להבין ולדעת שהכל אחד, חלק מהשלם האינסופי והניצחי.

ככל שגדלה הקרבה לבורא האינסופי, הטוב והאוהב מבינים את עוצמת שבירת התפיסות, הגדרות והגדרות בדרך להאהבה האינסופית.

איך אמר לי מתיוס הצליין האוסטרלי שחי בכל מאודו את התנ"ך "אני מנסה כל יום להיות קצת יותר טוב מאתמול, להיות ויותר כמו אלוהים".