מקומות נידחים

 יצא לי בחיי לגור במקום נידח.

כמה נידח? זה תלוי באדם.

תחושת הנידחות משתנה מאדם לאדם.

היו שם אנשים שלא הרגישו שהם במקום נידח.

הם הרגישו שזה בדיוק המקום עבורם, וטוב שכל הרחוקים מהם נמצאים בדיוק במקומם.

אחת לשבוע לפחות הרגשתי צורך, דחף וסחף לברוח למקום הומה, מלא באנשים, צבעים, קולות ונשימות.

אין כמו לברוח ממקום נידח, שומם וחסר תנועה היישר לתוך ההמולה השוקקת ומלאת החיים.

הנידחות והבדידות מדגישה לו לאדם את געגועיו לרשת הנשמות הרוטטות בתדר החיים הפועמים.

עם זאת, יש משהו בלהיות נידח.

אתה מופתע וקצת מתאכזב עד כמה העולם מסתדר בלעדיך מלבד אהוביך ובעיקר הוריך אליהם הלב נשרט בגעגועים.

אתה יכול להיות גם נידח ומרוחק כשאתה מוקף אנשים.

מרחק הלבבות בינך ובין המקיפים אותך נוא זה שמעיד על היותך נידח ומרוחק.

לאחרונה הייתי במקום מרוחק.

ראיתי בעיניהם את מה שהיה בעיני.

את הגעגועים לאהובים רחוקים.