ניר חכם בלוג אישי

 פתאום זה קפץ לי מהזכרון. זה שכן שם בפינה שקטה ומשעממת וברגע שנדמה היה שזה כבר לא שם זה חזר כדי להגיד לי משהו. זה קרה מזמן, מאז החלפתי כמה זוגות משקפיים, כמה מקומות מגורים, למדתי לבשל ואולי עוד כמה דברים על החיים. רוח הנעורים של ארתור עלתה מבלי שתכננתי.  הייתי אז צעיר ונודד במקומות מוזרים ומיוחדים וכדי להוזיל עלויות לינה באחד המקומות התנדבתי לסייע במעון יום של קשישים. זה לא הגיע מטוב לב אלה מרצון אגואיסטי טהור וכנה. בעודי גורר שולחנות למקומן, מלווה קשישה לכיור ומבקש עזרה מסייעת במקום, שמעתי גיטרה חשמלית חלודה קורעת את חלל מעון היום. מה זה קורעת? דמיינו לכם בן 15 שזה עתה קיבל גיטרה עם מגבר ורוצה שכולם ידעו. משהו כזה. עזבתי לרגע את השולחנות והלכתי בעקבות רוח הנעורים שנישבה במעון. פתחתי לרווחה דלת רחבה ושם ראיתי אותו, את ארתור. קשיש נלהב, מנסה לסדר את הסאונד של הגיטרה. כולו היה מלא תשוקה, התלהבות וחיים. "אני גם מנגן" אמרתי לו "נהדר, תנגן איתי" אמר לי במבטא רוסי ובמעט מילים.  הוא קרן אנרגיה שלא ראיתי גם אצל צעירים רבים ומהורהרים שראיתי סביבי. ניגנו קצת, הוא על חשמלית וא...