ההרבה שבמעט
מים
אהבה
חום
פרח
חיבוק
מבט
יד תומכת
שקט כדי להקשיב
שיר שנכתב בנשימה אחת.
לפעמים מעט יכול להיות הרבה
לפעמים הוא הכל.
תמיד היו שם
רק בשנה האחרונה נפל לי האסימון שכל ילדותי הייתי מוקף עד צוואר בצמחי מרפא ולא ידעתי. הילדות, הנעורים ושנות הבגרות הבוסריות עברו להם בקו החותם את דרומה של ראשון לציון. שנים נפלאות, מלאות בריח פריחת ההדרים, נשנושי חובזה וזרי סביונים. מרחוק אורות המושבה נס ציונה הקטנה. במשך שנים ארוכות היה זה בשבילי תמונת ילדות מופלאה ומלאת קסם, אך מעולם לא חשבתי עד כמה מופלא היה הקסם עד עתה. בתקופה האחרונה הלב נמשך כמו פרפר לעבר איכותיהם של הצמחים כתרופה ומזור לתחלואי האדם. סיורי ליקוט גילו לי עד כמה כל טיוליי בשביליי הפרדסים היו כחגיגה של ממש בין צמחי המרפא הנפלאים ביותר. ככה זה, לפעמים אתה יכול להעביר כמעט חיים שלמים בתוך פלא ולא לשים אליו לב עד אשר מגיע הרגע הנכון.
איזה יופי :) אפשר גם להוסיף אדמה, עצים, יער, תנועה וצחוק :)
השבמחק