ההרבה שבמעט
מים
אהבה
חום
פרח
חיבוק
מבט
יד תומכת
שקט כדי להקשיב
שיר שנכתב בנשימה אחת.
לפעמים מעט יכול להיות הרבה
לפעמים הוא הכל.
הוודאות שבחוסר הוודאות
הדבר הוודאי ביותר בימים אלה זה חוסר הוודאות. אם יש משהו שאפשר להיות בטוחים לגביו זאת העובדה שאנחנו חיים בימים בהם לא ניתן להישען על המערכות והמסגרות הישנות אשר הולכות ומתפרקות לנגד עינינו. כל המשענות עליהן נשענו הן כמשענת קנה חלול ביום פקןדה. המדינות הנאורות ביותר הן המעוררות ביותר. מתחת לפני השטח, כמו יד נעלמה של עדת חפרפרות כורסמו מדינות שלמות והן כרגע מונחות על פני שכווה דקה של דימוי עבר שעוד מחזיק מעמד באופן זמני. המבנים המוכרים של הכלכלות הולך ומשנה צורה ורבים הגופים אשר רוכשים זהב ומתכות יקרות כדי להכין את עצמן למשבר המבשר שינוי. התאים המשפחתיים המסורתיים מנסים להאחז במסורות העבר ונדמה שהתא המשפחתי הידוע והמוכר הופך להיות חריג בנוף הכללי ולעיתים אף לנווה מדבר מרענן, תלוי עבור מי. שוק העבודה משתנה לנגד עינינו במהירות ותוך שנים ספורות רבות מהתעסוקות הקיימות יחליפו ידיים אנושיות ברובוט חביב עם ריקמה אנושית מזיעה. ואנחנו? מה יהיה איתנו? על מה נישען? ובכן זאת תיהיה הזדמנות לחזור לטבע המקורי שלנו, לרוח, לתדר, להיותנו יישויות של אור ואהבה המקושרות למשהו הרבה...
איזה יופי :) אפשר גם להוסיף אדמה, עצים, יער, תנועה וצחוק :)
השבמחק