רבדים

-
בתוך כל מציאות,
מתחבאת לה עוד מציאות,
ועוד אחת,
עד שאתה מבין שהכל אשליה.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תמיד היו שם

-
 רק בשנה האחרונה נפל לי האסימון שכל ילדותי הייתי מוקף עד צוואר בצמחי מרפא ולא ידעתי. הילדות, הנעורים ושנות הבגרות הבוסריות עברו להם בקו החותם את דרומה של ראשון לציון. שנים נפלאות, מלאות בריח פריחת ההדרים, נשנושי חובזה וזרי סביונים. מרחוק אורות המושבה נס ציונה הקטנה. במשך שנים ארוכות היה זה בשבילי תמונת ילדות מופלאה ומלאת קסם, אך מעולם לא חשבתי עד כמה מופלא היה הקסם עד עתה. בתקופה האחרונה הלב נמשך כמו פרפר לעבר איכותיהם של הצמחים כתרופה ומזור לתחלואי האדם. סיורי ליקוט גילו לי עד כמה כל טיוליי בשביליי הפרדסים היו כחגיגה של ממש בין צמחי המרפא הנפלאים ביותר. ככה זה, לפעמים אתה יכול להעביר כמעט חיים שלמים בתוך פלא ולא לשים אליו לב עד אשר מגיע הרגע הנכון. 
המשך לקרוא

ללמוד מנפילות

-
בשנים האחרונות אנחנו מוצפים בגיבורי ההצלחה ברגע. בסרטונים קצרצרים מחוף תאילנדי בהם מתארים את סיפור הצלחתם הזוהר ומזמינים אותנו ללמוד כיצד הם עשו זאת.  לפעמים אכן עלול לצבוט בלב לצפות במישהו שט לו בנינוחות בקונדולה פיליפנית כשאתה מפלס את דרכך בכבישי גהה הפקוקים, אך האמת רחוקה מכך כרחוק מזרח משיכון המזרח.  מסע החיים הינו סיפור אישי, נתיב חדש המיוחד לנו. ראית הדברים במסע שלנו דרך משקפיים של אחרים אינה תמיד נכונה.  הפיספוס הגדול בשנים האחרונות הוא דווקא הסתכלות נכונה על הנפילות, על השיעורים ועל מתנת הכשלון הזוהר.  הדילוג, ההתעלמות וטישטוש מקומם החשוב של הכשלונות (כך אנו מכנים בטעות שיעורים פורצי דרך), הוא השלב הבא בהתפתחות שלנו. שם מצוי גרעין גדול של פוטנציאל ההתפתחות שלנו. שם שוכנת אמת חשובה. שם אנו באמת באמת עושים עוד שלב לאני האמיתי והאותנטי שלנו.  השרירים הגדולים מתפתחים המאמץ הגדול, הם ההכנה האמתית שלנו לשלב הבא. באהבה ניר.
המשך לקרוא

פגישה מיקרית עם חקלאי

-
אחד הזכרונות האהובים עלי נשלף מזכרון עבר מיוחד מאוד. נשלחתי לאבטח ישוב בבקעת הירדן, אחרי שמישהו הבריז ברגע האחרון.  באותו הרגע זאת הייתה באסה גדולה אך עד מהרה זה התחלף לחוויה מרוממת נפש. הישוב היה ממוקם במרכז הבקעה ולדעתי זה שעה וחצי מהמקום הקרוי קאסר אל יהוד, המקום בו לפי הנצרות עם ישראל חצה את הירדן בדרכו לישראל. די מהר התמקמתי בחדר ויצאתי להחליף בשמירה חייל אחר. השקט, הנופים והאוויר הנקי היו מתת אל בימים רחוקים אלה ואני נושא איתי מאז זכרון של ארץ בראשית שעדין לא חוללה. רק קסטה ( כן... אני מהימים של הקסטות) של התקליט "מעברים" ליווה אותי בשמירה. המוזיקה תמיד הייתה אות שפיות מחיים אחרים במיוחד בשמירות האינסופיות.  ביום השני חקלאי מהישוב שהוא גם רכז הביטחון, לקח אותי לסיור בשטחים הפתוחים. המרחבים היו נהדרים, פתוחים ובהם שורות שורות של גידולים חקלאים. "שלוף לך בצל משם" הוא אמר לי ואני קפצתי ושלפתי מהאדמה בצל מצופה באדמה רטובה וחיה. ריח האדמה והמגע בה היו רעננים ומלאי חיות ונחרטו בי בעוצמה. אתמול פגשתי במקרה חקלאי שהזכיר לי את החוויה, את הקשר לאדמה וכמה בישראל קשה להיו...
המשך לקרוא